יום שבת, 11 בינואר 2014

2014 - תחזית - מעונן !

2014 כבר כאן... אפשר בכלל לומר שיש דבר כזה "טרנד" בעולם החינוך? טרנד מתקשר לנו מיידית לאופנה, עיצוב, כל דבר שהוא עונתי ומתחלף וככזה גם מהר מאוד משתנה, מתעדכן ודבר חדש בא במקומו. כך שבעיניי קשה לחבר את המושג הזה לחינוך.
ובכל זאת.... אם נוציא את ההקשר המתחלף של המושג בואו נראה במה עולם החינוך עסוק כרגע ומה הן הטכנולוגיות החדשות במערכת החינוך.
פוסט מעניין שקראתי מציין שישה "טרנדים" בחינוך: למידה ניידת; מעבר לענן; BYOD – תלמיד עם מכשיר טכנולוגי אישי בידיו;  שילוב מדפסות 3 D בחינוך; ספרי לימוד דיגיטאליים ואייפדים בכיתה. המשכתי וקראתי כתבות נוספות... בבלוג online learning insights שעוסק בחינוך מקוון, ציינו שלושה "טרנדים": שיתוף פעולה מקוון - באמצעות פרויקטים חברתיים, קבוצות לימוד וירטואליות, ולמידה עצמית בעזרת רשתות אישיות. הכוונה באינטראקציה ברשת עם מגע אנושי ביצירת תקשורת לא טקסטואלית, אלא עם תמונה וקול דוגמת Face Time  או הוספת הערות קוליות למסמכי גוגל – דוקס... והתאמה אישית של חוויות למידה – כלומר התלמידים לוקחים יותר אחריות ושליטה על הלמידה. כתבה נוספת גם כן מדגישה את הפרסונליזציה של הלמידה, מדפסות 3 D בבתי ספר, ולמידה חברתית שיתופית. ארחיב בפוסטים באים על חלק מאותם טכנולוגיות בחינוך.
אין ספק כי המגמה היא כי בידי הלומד יהיו מכשירי הקצה (BYOD) איתם הוא יוכל ללמוד מכל ובכל מקום והנגישות למידע ולשיתוף תלווה אותו בענן. תחזית – מעונן !


 CC- Photo By - Brad Flickinger

לימור הררי - ראש תחום תקשוב, האקדמית גורדון

תגובה 1:

  1. אני לחלוטין נגד כל הטרנדים האלו. אני לא מצליחה להבין לאן זה אמור להוביל אותנו כחברה - הרי עולם האפשרויות הבלתי נגמרות שיש לילדים בתוך האייפד/אייפון/איי-כלשהו, הוא עצום ולא מוגבל בזמן. בהפסקות הם מראים אחד לשני סרטונים במקום ללכת לשחק כדורגל או גומי. אני חושבת שמתפקידנו להמשיך ולתחזק דווקא את המגמה ההפוכה, המאוד-לא-טרנדית: ה"ביחד"! הרי מתוקף היותם ילדים=סקרנים = חוקרים, הם יגיעו לכל אותם דברים עצמאית. הביחד לעומת זאת הוא לא ערך מודולרי. אם הם לא יתנסו בכך בגיל צעיר הם יגדלו להיות אותו דור דוחה שכולם כבר ממהרים להגיד שהוא כאן. הביחד לא מושג ולא יושג לעולם דרך המחשב, למרות וכנגד האשליה המתמדת - שכן. אם נעודד תלמידים במקום שיעורים מתוקשבים לשתף אחד את השני, לעבוד בזוגות, לעבוד בקבוצות, לתרגל יחסים בינאישיים שכל כך חסרים לדעתי נרוויח מכך כחברה. אותם אמצעים טכנולוגיים רק מטעימים עוד יותר את תרבות האינסטנס, כאן ועכשיו. אם ניקח את התלמידים האלה לנקות קצת את הגן שעשועים שהם טינפו ערב קודם (כי מה אכפת לי איך הגן נראה, הוא לא רק "שלי"!!!) , או ניקח אותם לעזור לסדר בית של ניצול שואה בלי לשאול איך זה יתרום לי? - זה הערך המוסף שאנו מקנים להם כחברה. את זה כמעט בוודאות הם לא יעשו מיוזמה אישית. אבל בהקשר של בהייה מול המסך, אפשר לסמוך עליהם - הם מאוד מיומנים בכך:]

    השבמחק